כח הרצון-סיפורו האישי של השר משה כחלון

לסיפור מרתק. מאחורי התואר של השר מסתתר: סיפור אישי של אמונה ורצון.

הסיפור  יכול להוות השראה וכח  לכל אדם   באמירות של :

"אם תרצה אין זו אגדה".

 "תן לחלום להוביל אותך",

 "לאמונה להנחות אותך".

ממש מקום-בלב,מקום בו אין שמיים חסומים.

בעקבות פרישתו נחשפו  פרטים אודות סיפור חייו  שיכולים להעניק לכולנו כח..

השר משה כחלון נולד בגבעת אולגה בשנת 1960, בן חמישי ליהודה וסימה כחלון. הוריו עלו מטריפולי פחות משנה מקום המדינה ב1949 וגרו קודם במעברה בגבעת אולגה ולאחר מכן בשכון באותו מקום. לשר כחלון 7 אחים ואחיות ומכיוון שבביתם היו רק שני חדרי שינה נאלצו חלק מהאחים לישון במטבח, עד ששניים נשלחו לפנימייה והבית התרוקן מעט.

משה הצעיר התרגל לכך שהוא צריך לדאוג לעצמו בראיון איתו הוא סיפר "כשהיינו תופסים משהו כילדים, היית צריך לחתוך לי את היד כדי לפתוח אות כי אם תיקח את מה שיהיה לי ביד, לא יהיה משהו אחר במקום. אם לקחו לי, לא קיבלתי יותר" אבל משה הצעיר לא ריחם על עצמו אלא הציב לעצמו מטרה וגם גילה מהם הדברים שיוכולו להביא אותו אליה "לטפס לבד בלי סיוע. אני לא נסיך ולא בן של מיליונר שעזר לי לאורך כל הדרך. הדרך הרבה יותר קשה, אבל מה שמחפה על הכל הם הרצון, הנחישות והאמונה בעצמך".

כדי לטפס הבין משה הצעיר שיש רק דרך אחת "אתה תמיד חושב, אני לא רוצה לעבור את מה שההורים שלי עברו ואני לא רוצה שהילדים שלי יעברו את מה שעברתי. אז אתה מבין שאתה צריך לרכוש השכלה, כי זו הדרך היחידה החוצה ואין קיצורים"

רק לאחר שהוא  פתח עסק לייבוא אביזרי רכב אבל בגיל 36 הוא פנה ללימודי תואר ראשון ומיד לאחר מכן לתואר שני - 7 שנים רצוף של לימודים!

כששאלו אותו מה איפשר לו ולאחים שלו (אחד מהם סגן עיריית ירושלים ואחת מנהלת בכירה בחברת (HOT הוא אומר "להאמין בעצמנו, לרכוש השכלה. לרצות. בבית לא יכולנו לקבל תמיכה כלכלית, ולצערי גם לא אינטלקטואלית. אבל קיבלנו המון חום. לא היה לנו כלום, אבל היה לנו הכל. מעולם לא הרגשנו עניים. אמרו לנו, יש בורא עולם והוא עוזר, אבל מי שמחליט מה קורה בחיים מתחיל מכם  והפנמנו את זה".

היום השר  משה כחלון נשוי לליאורה ומגדלים ומשפחתם מונה בברכת ה'  שני בנים ובת (בני 16, 24 ו20).

למרות הלו"ז הצפוף שלו הוא מקפיד ללכת לבקר את אמא שלו שלוש פעמים בשבוע.

אתה ידוע כאדם נחמד, חיובי, חייכן. זה טוב ויפה, אבל אלה לא תכונות של מנהיג" וענה: "ענווה, כיבוד האחר, הקשבה. אני רואה בזה חוזקה. בעולם בו אנו חיים - יצרים, מאות מיליוני שקלים - לשבת בשקט בקור רוח, לקבל החלטות ולהעביר אותן בצורה מכובדת תוך כיבוד האחר, זה הרבה יותר קשה מאשר לצעוק ולהתלהם".

וכשנשאל מה יעשה לאחר שיפרוש מהפוליטיקה ענה: "אלך להשלים את הלימודים, דוקטורט אולי. אני אוהב ללמוד. מגיל מאוד צעיר אני אוהב ללמוד ואחרי הכל שם ימצאו אותי, על ספסל הלימודים"

רוב הפרטים בכתבה זו מגיעים מכתבתה של לי-אור אברבך ב"סופשבוע" (19/9/09)

http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/943/323.html