סטודנט מחפש מקום להתנדב ולקבל 2 נ"ז

מחפש מקום עם עשייה ושליחות חינוכית

מקומך איתנו! לחץ לפרטים  

הסיירת מטכ"ל של הקב"ה


בין מבול הדיווחים שקבלנו בלייב מהמתרחש בתקיפת הקניון בניירובי ע"י טרוריסטים, נבלע גם סיפור אחד, קטן, שלא קיבל את החשיפה הראויה לו.

הוא ישב על הפוך קטן עם כפית סוכר, חלב דל ובלי קצף בבקשה, כשהכדורים התחילו לשרוק לו מעל הראש.

כמו שאר מבקרי הקניון גם הוא פעל לפי אינסטינקט החיים הבסיסי ביותר, הוריד את הראש וישר שלף את האקדח.

כל גופו כמו רק חיכה להינתן האות בשביל ללחוץ על הכפתור האדום שיהפוך אותו באחת מאזרח תמים ופשוט למראה, למכונת לחימה קטלנית של איש אחד.

מאות שעות של אימונים ועשרות פעולות רטובות ניתזו כקליע פלדה מלוע של אקדח.

נראה שהטרוריסטים של תנועת א-שבאב לקחו הכול בחשבון חוץ מאשר בן אדם אחד שבמקרה השתייך ליחידת הקומנדו SAS הבריטית, ללא ספק אחת הטובות בעולם שהיוותה בהמשך מקור השראה לרב סרן אברהם ארנן שהקים על פיה את סיירת מטכ"ל שלנו.

בעוד כל העולם ואשתו בורחים מהקניון כל עוד נפשם בם, הוא יצא ונכנס לקניון במשך 12 פעם בשביל להציל את חייהם של מאה בני אדם.
בכל פעם שיצא ידע שאף אחד לא יבוא אליו בטענות וגם על ההצלה הראשונה יזכה בוודאי לשבחים רבים
אבל כמי שמגיע מיחידה שחרטה על דגלה את המשפט: "המעז מנצח" (שיאומץ בעתיד ע"י סיירת מטכ"ל) הוא ידע שכל עוד יש בתוך הקניון נשים וילדים חסרי ישע, הוא ייכנס פעם ועוד פעם ועוד פעם עד שידע שהוא הציל את כולם.

אולי לכל איש יש שם, אבל בתקשורת מכנים אותו 'הלוחם מיחידת הSAS הבריטית'. גיבור מעורר השראה עם פרצוף מפוקסל. כנראה שרק אלוקים ואשתו ידעו מי הוא הגיבור, שהפך את ג'ימס בונד לרינת מלכת הילדים.
חשבתי כמה טונות של מחויבות ואחריות נדרשים ללוחם קומנדו בחופשה שיושב על אזרחי ושותה קפה בשביל לסכן את נפשו 12 פעם!
הרי אף אחד לא מכיר או חייב אותו. ואם כבר נפתח את זה, אז גם לו יש משפחה וילדים שהוא מחויב להם.

כולם היו מבינים אם היה חומק באלגנטיות ומציל את עצמו.
אבל מסתבר שלוחם הוא לוחם הוא לוחם. ותמיד הוא נמצא במשימה. כי הגאווה של היחידה מחייבת.

אם רק הייתי יכול לקחת פרומיל מהגאווה הזו ולהשליך אותה לגאווה היהודית שלי.

אם רק הייתי באמת מפנים את העובדה שגם אני שייך ליחידה מובחרת. ל SAS של הקב"ה ששם אותי בעולם בשביל להציל עוד ועוד נשמות שנמצאות תחת מתקפה ולא יודעות את זה בכלל.

בשבת של הOU, סיפר הראל חצרוני שסיפר על פעם אחת שהוא אמר לעצמו עד כאן, אני לא יכול לעזור לכל נשמה שבאה לכאן, כשהגיעו ל'זולה' שלו נערים בני טובים שהשתייכו לכת השטן. בגלל שרצה לקבל החלטה מתוך ישוב הדעת, ביקש מהמנגנים שלו להתחיל ולנגן ותוך כדי כך יחשוב כבר מה לעשות.

ואז הם הגיעו לשיר של מאיר אריאל 'מודה אני לפניך' שהזכיר לו וורט של ר' שלמל'ה קרלביך שאמר:

"אם הקב"ה החזיר את הנשמה לאדם, אז זה אומר שהוא מאמין שהיום הוא מסוגל להיות יותר טוב מאתמול"

"ואז" אמר חצרוני "אם הקב"ה מאמין בהם, אז מי אני שלא אאמין בהם?" וסיפר איך שלאט לאט עם אור הבוקר נראו סימנים של זהרי נשמתם המיוסרת.

אנחנו נמצאים בדור אחרון, המבול שוטף, הטרוריסטים מאיימים עלינו, אנחנו תחת מתקפה.

אולי נוח דאג רק לבני משפחתו, אבל מלוחם הSAS למדתי, שגאוות היחידה מחייבת.

להציל עוד יהודי מעצבות. להדליק עוד נשמה. לעשות עוד טוב בעולם. פעם ועוד פעם ועוד פעם.

לפעמים זה קשה, לפעמים זה בלתי אפשרי. אבל היי, בשביל זה הקב"ה ברר אותנו בקפידה ואחרי גיבוש ארוך הפך אותנו ליחידת הסגולה שלו:

הסיירת מטכ"ל של הריבונו של עולם.

מקום בלב זה הבית שלי

לוח אירועים

הבא פברואר 2019 קודם
א ב ג ד ה ו ש
 
 
 
 
 
1
2
3
4
5
6
7
8
9
10
11
12
13
14
15
16
17
18
19
20
21
22
23
24
25
26
27
28
 
 
 
 
 
 
 
 
 

צור קשר

שם:
אנא מלאו את שמכם המלא
דוא''ל:
מס' טלפון:
תוכן הפנייה:
אנא הקלידו את הספרות: אנא הקלידו את הספרות
טעית בהעתקת הספרות. יש לנסות שוב
הודעתך נשלחה בהצלחה